איך להפוך תמונה של הילד שלכם לדמות מצוירת (בבטחה)

להפוך את הילד שלכם לדמות מצוירת זה אחד הדברים הכי מתוקים שאפשר ליצור יחד. הילד זוכה להיות הגיבור של הסיפור שלו, וסבא וסבתא מקבלים משהו אישי הרבה יותר מעוד צילום מסך.

אבל כדאי גם לעצור לרגע. גרסה מצוירת של הילד שלכם עדיין מזוהה בבירור כילד שלכם, והתמונה המקורית שאתם מעלים היא תמונה אמיתית של ילד אמיתי. תקנת הגנת הפרטיות של ילדים ברשת בארה״ב (COPPA) מונה תמונה או סרטון שמופיעה בהם דמותו של ילד כמידע אישי, באותה קטגוריה של שם או כתובת מגורים. התקנה נכתבה לחברות, לא להורים, אבל היא אינדיקציה טובה לכמה ברצינות צריך להתייחס לתמונה של ילד.

החדשות הטובות: לנהוג כאן בבטחה זה לא מסובך. הכול מסתכם בארבעה הרגלים:

1. בחרו תמונה שמראה רק את מה שנחוץ, כלומר פנים.
2. נקו את התמונה מפרטים ומנתונים נסתרים לפני שהיא יוצאת מהטלפון.
3. הגיעו להסכמה עם המבוגרים האחרים בחיי הילד.
4. שתפו בכוונה, עם קהל מוגדר, ודעו איך מורידים דברים מהרשת.

בהמשך המדריך נעבור על כל אחד מהם, ואז נראה איך עובד ב-ClipyToons שלב הדמויות מתמונות.

התמונה שאתם בוחרים משפיעה על שני דברים בבת אחת: כמה טוב תיראה הדמות המצוירת וכמה מידע אישי עובר יחד איתה. למזלנו, התמונה הטובה ביותר לדמות מצוירת היא בדרך כלל גם הבטוחה ביותר.

• אדם אחד בפריים. תמונות קבוצתיות מבלבלות את עיצוב הדמות ומכניסות לתמונה ילדים של אחרים, שאין לכם זכות לשתף.
• פנים גלויות ומבט למצלמה. זווית של שלושה רבעים יכולה לעבוד, אבל פנים ישר מלפנים נותנות את הדמות הכי מזוהה.
• תאורה אחידה ורכה. אור יום ליד חלון עדיף על תאורה חזקה מלמעלה או על חדר חשוך.
• בלי פילטרים כבדים, משקפי שמש או צבעי פנים. פילטרי יופי ומדבקות מסתירים את תווי הפנים שהדמות המצוירת צריכה.
• הפנים לא קטנטנות. אם הילד שלכם הוא נקודה קטנה על החוף, חתכו קודם את התמונה. חיתוך של ראש וכתפיים הוא אידיאלי.

ב-ClipyToons אפשר להעלות קובצי JPEG, PNG או WebP עד 8 MB, כך שתמונה רגילה מהטלפון מתאימה. הרשימה המלאה נמצאת בדרישות לתמונות.

רקע פשוט הוא החבר הכי טוב שלכם. לפני שאתם בוחרים, סרקו את התמונה וחפשו:

• תלבושות אחידות, סמלים או תגי שם של בית ספר. ההנחיות בנושא שרנטינג של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ושל UNICEF מציינות שתיהן סמלים של בתי ספר כפרטים מזהים.
• שמות מודפסים על תיקים, תאים אישיים בגן, חולצות ספורט או שלטי יום הולדת.
• מספרי בתים, שלטי רחוב, לוחיות רישוי, או חזית של חנות מוכרת ליד הבית.
• כל דבר שלא הייתם מראים לאדם זר: זמן אמבטיה, בגדי ים, פיג׳מות או רגע שעלול להביך את הילד בעתיד.

מבחן פשוט: אם אדם זר היה מוצא רק את התמונה הזו, מה הוא היה יכול ללמוד חוץ מאיך הילד שלכם נראה? כוונו לתשובה “כלום”.

עברו על הרשימה פעם אחת והיא תהפוך להרגל. זה לוקח בערך שתי דקות.

ההעלאה צריכה להיעשות על ידי הורה או אפוטרופוס, או על ידי מישהו שקיבל מהם אישור ברור. החשבונות ב-ClipyToons מיועדים למבוגרים; ילדים לא נרשמים בעצמם, והם לא אלה שצריכים לבחור איזו תמונה שלהם תעלה לרשת.

רוב הטלפונים יכולים לשמור קואורדינטות GPS בתוך כל תמונה. מדריך הבטיחות של Apple עצמה מסביר שמי שאתם משתפים איתו תמונה עשוי לראות איפה היא צולמה. שני פתרונות קלים:

• עוצרים את זה במקור. באייפון, היכנסו ל“הגדרות”, אחר כך ל“פרטיות ואבטחה”, ל“שירותי מיקום” ול“מצלמה”, ובחרו “אף פעם”. ברוב אפליקציות המצלמה באנדרואיד יש בהגדרות מתג דומה של “תגי מיקום”.
• מסירים בכל תמונה בנפרד. באייפון, פתחו את התמונה, הקישו על כפתור המידע, אחר כך על האפשרות לשינוי המיקום, ובחרו “ללא מיקום”. כשמשתפים מגיליון השיתוף של אפליקציית התמונות, הקישו על “אפשרויות” וכבו את “מיקום”.

אל תניחו שכל אפליקציה או אתר מסירים את הנתונים האלה בשבילכם. נקו את הקובץ בעצמכם.

חתכו צמוד לפנים ולכתפיים. אחר כך הגדילו את הרקע לגודל מלא ובדקו אותו. קל לפספס השתקפויות בחלונות ובמראות.

הסיפור שלכם לא צריך את השם המלא של הילד, את בית הספר או את היישוב כדי לעבוד. השתמשו בשם פרטי, בכינוי או בשם של דמות כמו “קפטן נוגה”. אותו דבר נכון לגבי צ׳אט התמיכה: לעולם אל תדביקו שם את השם, הגיל, בית הספר או התמונה של ילד.

ב-ClipyToons, תמונה שהועלתה נשמרת בפרויקט הפרטי שלכם בשרתים של ClipyToons ומשמשת רק ליצירת הסרטונים שלכם. היא לא מוצגת למשתמשים אחרים, וכל גישה של הצוות למדיה של משתמשים מתועדת ביומן ביקורת. כל הפרטים נמצאים בסיכום הפרטיות.

פרטיות היא לא רק עניין של טכנולוגיה. רוב הרגעים המביכים נובעים ממבוגרים שלא היו מתואמים ביניהם.

אם אתם חולקים את ההורות עם מישהו, בין שאתם גרים יחד ובין שלא, הסכימו על העיקר לפני שאתם יוצרים את הסרטון:

• האם בכלל בסדר להשתמש בתמונה של הילד שלנו?
• מי יכול לראות את הסרטון המוגמר: רק אנחנו, המשפחה הקרובה, או גם חברים?
• האם פרסום פומבי יהיה אי פעם בסדר? (משפחות רבות פשוט אומרות לא.)

הרבה יותר קל לקבל “כן” לפני שיוצרים מאשר לבקש ממישהו להשלים עם סרטון שכבר קיים.

סבא וסבתא הם בדרך כלל הקהל הכי נלהב, ולפעמים גם אלה שהכי נלהבים להעביר הלאה. ה-AAP ממליצה לומר למשפחה ולחברים מה הציפיות שלכם בבירור, מוקדם ולעתים קרובות. נוסח ידידותי עוזר:

• “את הסרטון הזה אנחנו שומרים רק למשפחה. בבקשה לא לפרסם אותו ולא להעביר אותו מחוץ לקבוצת המשפחה.”
• “אם בא לכם להראות לחברים, הראו להם בטלפון במקום לשלוח את הקובץ.”

גם ילדים צעירים יכולים ללמוד שהתמונה שלהם שייכת להם. שאלו שאלה פשוטה: “אפשר להכין ממך דמות מצוירת בשביל סבתא? רוצה לראות קודם?” גם UNICEF וגם ה-AAP מציגות את זה כהזדמנות להדגים מהי הסכמה. ככל שהילדים גדלים, תנו ל“לא” שלהם משקל אמיתי.

אם חבר של אח או בן דוד רוצים להצטרף, שאלו את ההורה שלהם לפני שאתם מעלים את התמונה שלהם. אותו כלל חל גם על מבוגרים: העלו רק תמונות שיש לכם זכות להשתמש בהן.

כך זה עובד בפועל כשהופכים תמונה של ילד לדמות מצוירת בסטודיו של ClipyToons, כדי שלא יהיו הפתעות.

1. התחילו מרעיון או מתבנית. הקלידו משפט אחד, למשל “נוגה ואבא שלה נוסעים בטרקטור אדום כדי למצוא את הטלה האבוד”, או בחרו תבנית. הסטודיו כותב תסריט קצר ומותאם לילדים, שאתם קוראים ומאשרים.
2. בחרו בדמויות מתמונות. בשלב הדמויות, העלו תמונה או צלמו אחת במצלמה של הטלפון. אפשר להוסיף עד 5 דמויות מתמונות בכל פרויקט, כך שגם הורה, אח או אחות, סבא או סבתא יכולים להצטרף.
3. קבלו גיליון דמות. כל תמונה הופכת לגיליון דמות מצויר (מראה, תלבושת, צבעים) שמשמש שוב בכל שוט, כך שהילד שלכם נראה כמו אותה דמות מההתחלה ועד הסוף.
4. אשרו את הדמויות ואת המקום. שום דבר לא מופק עד שאתם מאשרים את הדמויות ואת המקום, והתכנון בחינם. בתצוגה המתקדמת (שאינה חובה) אפשר גם לערוך שוטים בודדים.
5. הפיקו כשאתם מרוצים. הקישו על “הפקת הסרטון” כדי לראות קודם את המחיר. אם עדיין אין לכם תוכנית, אפשר לבחור אחת ממש שם. אחרי התשלום חוזרים לסטודיו, בודקים את הצעת המחיר בקרדיטים, וההפקה מתחילה רק אם היתרה שלכם מכסה אותה. הדמויות אומרות את השורות שלהן בקולות עם סנכרון שפתיים, ויש גם אפקטים קוליים וצלילי רקע. אם אתם רוצים שהמילים יופיעו על המסך, הפעילו את האפשרות כתוביות צרובות בהגדרות הייצוא.

כל רעיון, תסריט והנחיה לשוט עוברים בדיקות בטיחות אוטומטיות לילדים לפני ההפקה. ועדיין, תמיד צפו בעצמכם בסרטון המוגמר לפני שמישהו אחר רואה אותו.

חשבונות חינמיים כוללים 6 המרות של תמונה לדמות מצוירת, ועם כל תוכנית בתשלום ההמרות בלתי מוגבלות. אם אתם מעדיפים לא להשתמש בתמונה אמיתית בכלל, גם דמויות שמעוצבות אוטומטית בבינה מלאכותית עובדות, והן לא נספרות במגבלה הזו. להסבר מלא על צד הווידאו, היכנסו לדף הפיכת תמונה לסרטון מצויר.

ברגע שהסרטון קיים, ההחלטה החשובה ביותר היא מי יראה אותו. חשבו על שלוש רמות.

הורידו את קובץ ה-MP4 והציגו אותו בבית או בשיחת וידאו. שום דבר לא יוצא משליטתכם.

שלחו אותו ישירות לקבוצת המשפחה, או העלו אותו ל-YouTube כסרטון פרטי (רק מי שהזמנתם יכול לצפות) או לא רשום (כל מי שיש לו את הקישור יכול לצפות, אבל הסרטון לא יופיע בחיפוש או בערוץ שלכם). זכרו ש“לא רשום” פירושו פרטי רק כל עוד הקישור לא מגיע לאחרים, ולא פרטי באמת: קישור שהועבר הלאה עובד אצל כל אחד.

פרסום פומבי של דמות של ילד אמיתי הוא צעד גדול יותר. לפני שעושים את זה:

• בדקו שוב שאין בסרטון שמות, מקומות ופרטים על בית הספר, גם בדיאלוג ובכתוביות.
• לכל דבר ציבורי, שקלו להשתמש בדמות שעוצבה בבינה מלאכותית במקום בתמונה של הילד. זה אותו סיפור, בלי הדמיון.
• אם אתם מנהלים ערוץ ילדים ציבורי, קראו את הכללים של YouTube לגבי סימון הקהל כ“מיועד לילדים” (made for kids) ולגבי גילוי של תוכן מציאותי שנוצר בבינה מלאכותית. המדריך שלנו לפתיחת ערוץ YouTube לילדים עם בינה מלאכותית מסביר את העיקר.

ברירת מחדל טובה לרוב המשפחות: דמויות מצוירות של הילדים שלכם נשארות פרטיות או בתוך המשפחה.

תכנון של המחיקה הוא חלק משיתוף אחראי. קצת סדר עושה הרבה.

אפשר לבקש למחוק תמונות מסוימות, פרויקטים מסוימים או את כל החשבון באמצעות פתיחת פנייה מדף העזרה. שלחו אותה מכתובת האימייל של החשבון, כדי שהצוות יוכל לוודא שזה אתם. השאלה הנפוצה על מחיקת הנתונים שלי מסבירה את התהליך.

• מחקו את התמונה המקורית מאלבומים משותפים או מתיקיות בענן שאתם לא צריכים.
• עברו על שיחות משפחתיות ישנות שבהן הסרטון שותף, ובקשו מקרובי המשפחה למחוק עותקים אם התוכניות משתנות.
• העבירו סרטונים ציבוריים למצב פרטי, או מחקו אותם, אם הילד מבקש.

המכון Children and Screens, מכון מחקר ללא מטרות רווח, ממליץ לעבור פעם בשנה יחד עם הילד על מה ששיתפתם. זו דרך עדינה לתת לו לקחת בהדרגה בעלות על הדמות שלו ברשת, ותירוץ נחמד לצפות שוב יחד בסרטון המצויר.